ראשי הטור האישי שלי כשמטופל אומר "אני לא מסוגל לאכול את זה"

מתכונים בריאים וטעימים


 

כשמטופל אומר "אני לא מסוגל לאכול את זה" PDF Print דואר אלקטרוני

שירי מזור





הרהורי ליבי בקשר לתחום הטיפולי בו בחרתי לעסוק אינם פוסקים לרגע. אני מגלה כי בלי לשים לב אני עוסקת במחקר שבוחן התנהגויות שונות שיש לאנשים בהקשר של אוכל מאז שאני מכירה את עצמי.
ובגלל שאני מכירה את עצמי די מזמן, אפשר להגיד בערך מגיל 15-16 יוצא שהמחקר שלי די ארוך. אמנם באופן רשמי אני מטפלת כבר כמה שנים, אך באיזה שהוא מקום המטופלים מצאו אותי עוד לפני שבכלל ידעתי מה אני רוצה להיות שאהיה גדולה. בגיל הנעורים בעקבות ספרים שקראתי בנושא תזונה (לא היה אינטרנט) הייתי מיעצת לחברותי מה לאכול ומתי, התחלתי לקרוא תוויות מזון, ובאופן כללי היו מתקשרים אליי כל הזמן לספר לי בפירוט רב מה אכלו באותו יום.

הנושא בו בחרתי להתמקד בחיים הוא אוכל ותזונה, ויוצא שאני מקיפה את התחומים הללו מכמה אספקטים: אני מלמדת בישול בריא, מטפלת בתזונה בתחומי ירידה במשקל (או עלייה) ומשתמשת באוכל ככלי לריפוי, מניעה או צמצום של תופעות ומחלות. בדיוק כפי שאמר אבי הרפואה היפוקראטס "והיו מזונותיך תרופותיך". אני משוחחת עם מטופלי על תזונה נכונה, על סגנונות בישול או אופציות לארוחות ביניים, על תחושות רעב ושובע ורגשות שמתלווים לארוחות מסוימות. אבל בעיקר מסקרן אותי תהליך השינוי- המקום בו מטופל נמצא והמקום אליו הוא שואף להגיע. בין לבין יש הרבה אי וודאות, לעיתים בהלה, סקרנות, ולא פעם ישנה גם התנגדות, סמויה או גלויה, תלוי בבן האדם.


את הכותרת למעלה לא שמתי במקרה. בעיניי היא מסמלת את המצבים בהם מטופלים מבטלים פגישות, מזיזים לו"ז, מתקשרים או שולחים הודעות טקסט וכמובן איך לא- השיח על אוכל בריא- "אני לא מסוגל לאכול את זה" או "דווקא טעמתי קינואה פעם, זה היה טעים, אבל אין מצב שאני מכין את זה" ועוד כהנה וכהנה. אז מה יש באמירות האלו ש"עושה לנו את זה" המטפלים, שמדליק את הנורה האינטואיטיבית שלנו. למה מתכוון ה"משורר" שבא לטיפול, משלם עליו גם אם החליט לבטל ברגע האחרון, ומראש יודע שייתכן ויהיה שינוי תזונתי כלשהו.
 

התשובה כמובן אינה פשוטה, היא מורכבת מאין ספור רבדים ושכבות שמתחתם נמצאת האמת. בכתיבת שורות אלו אני יכולה להציע אופציה שבוודאי לא אני המצאתי ובוודאי לא אני היחידה לכתוב על זה. כשמטופל אומר "אני לא מסוגל לאכול את זה" אולי הוא מתכוון להגיד "אני לא מסוגל להשתנות". ואמירה זו היא כל כך משמעותית וחזקה שאל לנו להדחיק אותה ולסלק אותה. כמטפלת אני מסמנת את המקום הזה (לא תמיד בפניהם של המטופלים, אלא ביני לבין עצמי), כותבת על זה כעת ומודעת לכך שמרגע פתיחת הדלת של הקליניקה יכול להיות שזה יצוץ. המסוגלות או אי-המסוגלת של המטופל/ת אינה נעלמת מעיני- להפך, בהרבה פעמים זה ממש כמו לראות מבעד לענן. אני מזהה משהו אך עדיין לא מצליחה לקרוא לזה בשם. אני מזהה פחד, חשש, בהלה, ספק או חוסר אמון שמשפיעים על האדם לחשוב "אני לא מסוגל להשתנות", אך במקום זה להגיד לי "אני לא מסוגל לאכול את זה"- הכול כמובן באופן שלא תמיד מודע.



לשאלת השאלות 'למה קשה לאדם לבצע שינוי?' יש לא מעט תשובות ותיאוריות. התשובה המסתמנת כפי שאני למדתי באחד הקורסים בלימודי נטורופתיה הייתה- הפחד מאובדן זהות. בתרגום חופשי:  אם אקח לעצמי את העובדה כי אני אוהב לשתות בירה באופן מוגזם ולאכול שווארמה עם חברים- כל ערב, אוהב לאכול מול הטלוויזיה לבד, אוהב לצום ואח"כ לפצות על כך באכילה מופרזת, או אז, אצטרך למצוא לעצמי זהות אחרת ולהיפרד מהזהות שהייתה לי עד עכשיו. ומי אוהב להיפרד? רוב האנשים יעידו על עצמם שהם שונאים פרדות ובמיוחד אם הם צריכים להיפרד... מעצמם.

 








לקביעת טיפול לחצו כאן

Share