ראשי מיקרים מהקליניקה

מתכונים בריאים וטעימים


 

מיקרים מהקליניקה PDF Print דואר אלקטרוני

מילדה בררנית אוכל לילדה פתוחה למאכלים חדשים

הילדה נ' הייתה ילדה שלהוריה היה קשה מאוד להתמודד עם בעיית האוכל שלה. לא פעם אמה הייתה טורחת על ארוחות ערב מושקעות והילדה הייתה נוגעת רק בכמה ביסים מהלחם, או אוכלת רק את הגבינה בעזרת האצבע שלה.
אחרי תשאול מעמיק על הרגלי האכילה של בני הבית עלה כי אחה"צ בד"כ חוזרים מהגן ישר הביתה והילדה מתוך שעמום הייתה מבקשת ממתק או כריך עם שוקולד וניענת בחיוב. האמא הייתה בד"כ שותה קפה ויחד הן היו מעבירות אחה"צ בבית, לעיתים עם חבר/ ה מהגן. עוד עלה בתשאול כי המשפחה אינה מקפידה על ארוחות משפחתיות, כלומר לילדה מגישים את ארוחותיה בנפרד כאשר ההורים יושבים לאכול רק אחרי שהיא הולכת לישון. תופעה זו ידועה אצל משפחות רבות, ההורים מבקשים לעצמם לאכול בנחת ובשקט והילד/ ים אוכלים לבד בלי דמות לחיקוי.
שתי בעיות אלו שמניתי כאן (אכילה מתוך שעמום וחוסר עניין ואכילת ארוחת ערב לבדה) הם אלו שבראשונה היה צריך לטפל בהם כדי להפוך את הילדה מבררנית אוכל למתעניינת באוכל.
יש לציין כי האמא הבהירה מראש כי היא מחכה לבעלה שיחזור מהעבודה ומעוניינת לאכול איתו את ארוחת הערב ואין בכוונתה לשנות זאת. 

התחלנו בטיפול והאמא התבקשה לעשות למשך 6 שבועות 2 פעולות בלבד:

הראשונה: למלא את אחה"צ בפעילות אנרגטית כולשהי לילדה (טרמפולינה, כדורגל, אופניים וכד'..) ולשים בתיק כמה פירות, שידוע שמשביעים לזמן קצר יחסית, אך לא להציע אותם, אלא לחכות שהילדה תוך כדי משחק תיגש אליה ותאמר "אני רעבה" (חשוב לתת לילדה לזהות את תחושת הרעב שלה).
השנייה: לבחור יום או יומיים בשבוע בהם אוכלים כל המשפחה יחד ושיש על השולחן לפחות 3 סוגים של מאכלים שונים + ירקות. פה נדרשה מהאמא סבלנות שכן היא התבקשה לא להציע לה שום מאכל אלא לתת לה לבחון מה מתאים לה מתוך השלשה ולא להתייחס יותר מידי לבחירתה. האמא בחרה ביום שישי (ואפילו התחילו לעשות קידוש שישי לשם כך) ובעוד יום באמצע השבוע. המזונות היו פשוטים: סלט+ לחם חצי מלא+ אבוקדו/גבינה/חומוס או פסטה ברוטב עגבניות ואורז עם אפונה עם מנת חלבון קלילה כגון דג סלמון מאודה או אפוי בתנור.
עיקר העניין היה 1)שיש גיוון על השולחן וכמה אזורי בחירה, 2)שיש דמות לחיקוי- ההורים (מחקרים מראים שילד פשוט מחקים את ההורים שלהם, לכן אם ילדיכם לא אוכל נסה לבחון אם אתם עצמכם יושבים לאכול כמו שצריך), ולבסוף 3)שלא מתייחסים לבחירתה של הילדה באשר למה היא אוכלת וכמה.
כעבור מספר שבועות (לא מיד על ההתחלה, זה דורש סבלנות והתמדה) הילדה עלתה ממספר מזונות מצומצם לרחב והאמא והאבא היו רגועים שהיא מקבלת מספיק אבות מזון חיוניים.
אם גם אצלכם זה קורה, נסו להשתמש בעצות הללו וספרו לי אם זה עבד.
בהצלחה!
Share